זכויות עובדי קבלן: השוואת תנאים - האם מחויבת המציאות?
חוק העסקת עובדי קבלן מ-1996 קובע כי תנאי העבודה של עובד המועסק על ידי חברת כ"א יהיו כשל יתר העובדים.
עובדי הקבלן אינם שייכים הלכה למעשה לכלל ציבור העובדים באשר להשוואת תנאי העבודה. הדבר אווידנטי באשר לקליטתם כעובדים מן המניין ובהשלכות המשפטיות בגינן מופלים לרעה עובדים המועסקים כעובדי קבלן.
כאן נשאלת השאלה מי הם עובדי הקבלן ומהו הצורך ההכרחי להשוואת תנאיהם ליתר העובדים במשק?
חוק העסקת עובדי קבלן, התשנ"ו-1996 מגדיר את הסדרתם של תנאי העסקת עובדי קבלן וכ"א בקובעו מפורשות, כי תנאי העבודה של עובד המועסק על ידי חברת כ"א יהיו כשל המעסיק בפועל בזו הלשון :
"13. (א) תנאי העבודה, ובמקום שיש בו הסכם קיבוצי - הוראות ההסכם הקיבוצי, החלים על עובדים במקום העבודה שבו עובדים גם עובדי קבלן כוח אדם, יחולו, לפי העניין, על העובדים של קבלן כוח האדם המועסקים באותו מקום עבודה, בהתאמה, בין היתר, לסוג העבודה ולוותק בעבודה אצל המעסיק בפועל."
דהיינו החוק קובע בפועל השוואת תנאים בין עובד חברת כ"א לבין עובד מן השורה באותו מקום העבודה.
יתרה מכך, בשנת 1999 תוקן החוק באופן אשר מגביל את זמן העסקת העובד לתשעה חודשים וקובע כי זהותו של המעסיק בתשעת החודשים הראשונים תהיה חברת כוח אדם, ולאחר מכן המעסיק מחויב לקלוט את עובד הקבלן ולהעסיקו כעובד מן המניין או להפסיק את עבודתו. במידה שיועסק ישירות על ידי המעביד, אזי יושוו תשלומי השכר והזכויות הסוציאליות הנלוות לזכויותיהם של כלל העובדים. סעיף 12 א' לחוק העסקת עובדי קבלן - 1999 מצהיר מפורשות בזו הלשון:
"12א. (א) לא יועסק עובד של קבלן כוח אדם אצל מעסיק בפועל תקופה העולה על תשעה חודשים רצופים; יראו רציפות בעבודה לענין סעיף זה אפילו חלה בה הפסקה לתקופה שאינה עולה על תשעה חודשים."
דהיינו, הפסקת עבודה הקצרה מ-9 חודשים אינה מפסיקה את הרציפות, כך שבמידה והמעסיק חפץ להעסיק את העובד במסגרת זמנית יוכל לעשות כן רק כעבור 9 חודשים לאחר סיום העסקה.
צו ההרחבה אשר נכנס לתוקפו החל מחודש ינואר 2008 מתווה את תנאי העבודה של עובדי הקבלן המועסקים באמצעות חברות כ"א:
- באשר לשכר, נקבע כי כל עובד זכאי על פי חוק לשכר מינימום בעד עבודתו, הכוללת גם את תקופת התמחותו / התלמדותו, בו מחויב המעסיק לשלם שכר מינימום.
- באשר לשעות העבודה: עובד יועסק 43 שעות עבודה בשבוע, באם נהוג אצל המזמין מסגרת שעות שונה, יועסק העובד במסגרת הנהוגה לכלל העובדים במקום העבודה.
- עבור עבודה בשעות נוספות זכאי העובד ל-25% לשעתיים הראשונות, והחל מן השעה השלישית לתוספת של 50%.
באשר לדמי הבראה קבע החוק, כי עובדי הקבלן זכאים לדמי הבראה ובלבד שעבדו במקום העבודה במשך שנה.
משכך, מבחינה קונסטיטוציונית הושוו תנאי עובדי הקבלן לכלל ציבור העובדים, אולם האומנם מיושם החוק בפועל?
השוואת תנאי עובדי כוח אדם לכלל העובדים הינה מחויבת המציאות. חוק יסוד כבוד האדם וחירותו ציין מפורשות כי אין פוגעים בחייו, בגופו, או בכבודו של אדם באשר הוא אדם. משכך, האפליה אשר הייתה נהוגה טרם התיקון בחוק הינה פגיעה בכבוד האדם ובפרט בעיסוקו. זאת ועוד, קיפוח שכרו של העובד, העדרן של הזכויות הסוציאליות, הפרת חקיקת המגן, אינם דבר של מה בכך.
בעידן אשר בו המשק שואף ליציבות תעסוקתית אין להפלות בין העובדים אשר בפועל מבצעים תפקיד זהה, אולם בשל הגדרתם יתויגו בתווית שונה.
הפסיקה בפס"ד אשר נידון בבית הדין הארצי בנדון השוואת תנאי המאבטחים בתעשייה האווירית קבעה כי התכלית המרכזית העומדת מאחורי חוק העסקת עובדים על ידי קבלני כוח אדם הינה להבטיח את זכויותיו ורווחתו של העובד ולמנוע מקרים של פגיעה חמורה בביטחון הסוציאלי שלו. אחת הדרכים אשר באמצעותן ניתן להגשים את התכלית האמורה הינה על ידי סעיף 13 לחוק הקובע "השוואת תנאים" בין עובדי המעסיק בפועל לעובדי הקבלן.
במקרה דנן קבע בית הדין הארצי כי לא מקובלת עליו טענתן של המשיבות לכך שלא ניתן לבצע השוואת תנאים משום שבמועדים נשוא התובענה לא העסיקה התעשייה האווירית עובדים בתפקיד מאבטחים. "העובדה כי בתקופה הרלוונטית לא היו מאבטחים כלשהם בשורות התעשייה האווירית (אלא באופן עקיף באמצעות קבלני כוח אדם) – אינה שוללת כשלעצמה את הזכאות להשוואת תנאים."
משכך הוא הדבר, אין מנוס מהשוואת עובדי הקבלן לכלל הסקטורים, תוך ניהול משא ומתן עם נציגי המעסיקים. זאת משום שללא הגעה להסכמה ולהסכם בר קיימא, לא תיתכן יציבות במכלול יחסי העבודה במשק.
עו"ד דרורית מלינרסקי מתמחה בדיני עבודה, דיני קניין רוחני ומשפט מסחרי.
אין במידע שבמאמר או בכל חלק ממנו כדי להוות ייעוץ משפטי או ייעוץ אחר או המלצה או חוות דעת מכל סוג שהוא. המחבר/ים ו/או ProGuides ו/או אתר TheMarker אינם נושאים באחריות כלשהי בכל הקשור למאמר, תוכנו, נכונותו, אמינותו, דיוקו, שלמותו, תאימותו, עדכנותו, משמעויותיו והשלכותיו. האחריות בעשיית שימוש במאמר או בכל חלק ממנו היא על המשתמש בלבד ועליו לקבל עצה מקצועית מעורך דין לפני נקיטת כל פעולה המסתמכת על הנאמר במאמר. המאמר נמסר ל-ProGuides על ידי עורך/כי הדין ו/או משרדם/יהם לשם הכללתו באתר, ו-ProGuides ו/או אתר TheMarker אינם אחראים בשום דרך כלפי כל אדם ו/או גוף בכל דבר שהוא הקשור למאמר.
פורסם באתר TheMarker